ילידת טורקיה וכיום גרה בקריית הסביונים. בת 75 וצעירה בנפשה. עליזה עלתה ארצה בשנת 1948, אהבה לתפור והיום עוסקת באומנות.
בצעירותה, עליזה הייתה תופרת לכולם בגדים. היום – יודעת לעשות הכל! מציירת, משתתפת בפעילויות המרכז וציוריה תלויים על הקירות בגאווה. מה הפלא שכל מה שהיא עושה היא אוהבת?
בנוסף, אחד מתחביביה בטורקיה היה קריאה וכתיבת ספרים, אולם משעלתה ארצה העדיפה לעסוק בפעילות ציונית ובפיתוח הארץ – ישראלית ציונית אמיתית!
כשעליזה עלתה ארצה החלה תקופת התיישבות, בה היא וחבריה בנו מעין קיבוץ קטן. היא האמינה שהיא יכולה לתרום יותר למדינה מלבד הבנייה ובחרה להתגייס לצבא, שם עסקה בכלכלה.
בצבא הכירה את בעלה והתחתנה, נולדו לה שני ילדים. יש לה שלושה נכדים, חמישה נינים ואחד בדרכו אל העולם!
כשסבתא עליזה באה יש חגיגה: "כל הילדים קופצים ומשתוללים!". ניכר שהיא עוטפת את משפחתה בחום ואהבה, כשמדברים על נכדיה וניניה, עינייה של עליזה מתמלאות באור ובשמחה.
על הידע שרכשה במהלך השנים היא אומרת שהכל עניין של רצון, מכאן ואילך הכל מלמעלה!
בילדותה אימה נפטרה, ולכן אהבה מאוד ללכת לסבא וסבתא שלה, ושם היו עוד הרבה ילדים והייתה שמחה גדולה. כשסבתה חילקה ממתקים, לה ולאחיה חילקה ראשונים! כשסבא בא, היה שקט מתוך יראת כבוד לראש המשפחה.
עליזה אוהבת מאוד לבוא ל"מרכז יום" ופוקדת אותו 4 פעמים בשבוע, היא אוהבת מאוד את החברים והחברות שלה, כמו שולמית ואלגרה (למעשה, כולם חברים שלה!). יש הרבה תעסוקה והזמן עובר מהר. דוגמה לכך היא הסרט "אהבה במרכז" שבו עליזה מככבת בתפקיד ראשי, והפרויקט "מעגלי תנועה" שבמסגרתו מכרה ציורים במאות שקלים!