שמידמן דבורה

גדלה ברוסיה ועלתה לארץ בשנת 1960. כיום גרה בבית דגן.

דבורה אוהבת את תקופת הילדות, ובמיוחד את בית הספר: שנים היא למדה באותו בית הספר עם כל החברים והפעילויות. היא אהבה מאוד ללמוד כימיה בפקולטה, אולם ההנאות האלו נקטעו בתקופת מלחמת העולם השנייה, כשנאלצה לנדוד ממקום למקום כדי לברוח מהגרמנים יחד עם עוד משפחות לתוך המערות.

כשעלתה ארצה, הייתה צעירה מאוד והתיישבה בירושלים. זו ללא ספק תקופה חשובה בחייה כיהודיה, ולדבריה "חייה בישראל נשארו בירושלים". בעלה נשאר בפולין והיא עלתה עם שני ילדיה. היא עבדה בקופת חולים ובערב למדה עברית. היה לה תואר בכלכלה והייתה מנהלת חשבונות במקום הסתדרותי. דבורה  אישה חכמה מאוד. היא למדה גם פיזיקה וחשמל. היה לה מאוד חשוב שילדיה ילמדו גם, והשקיעה בהם כל שביכולתה.

התחביבים של דבורה: היא אוהבת קצת מהכל, קצת אנגלית וקצת ציור, גם מחשבים. היא אוהבת לקרוא עיתונים ולהתעניין בפוליטיקה. היא אהבה לשחות במשך 7 שנים, והפסיקה לטובת תחביבים נוספים.

לדבורה, כפי שנאמר, יש שני ילדים (בן ובת), 4 נכדים ו-7 נינים, שאותם היא מאוד אוהבת. המסר שהיא רוצה להעביר להם הוא האהבה למולדת, שיתגייסו לצבא וישמרו על הארץ הקטנה שלנו כי אין לנו ארץ אחרת!

הנכדה שלה אומרת, שסבתא כמוה אין בשום מקום בעולם! כולם אוהבים אותה ועוטפים אותה בחום.

לנין שלה, שחף, כתבה בבר המצווה שלו: "תמשיך להיות תלמיד מצטיין, ספורטאי מצטיין ובעתיד חייל למופת!". כל החוכמה והידע שהמשפחה ירשה – נלקחו מסבתא דבורה!

דבורה מגיעה למרכז 5 פעמים בשבוע ומשתתפת בכל הפעילויות, כדוגמת הסרט "העיקר הבריאות" בתפקיד הראשי!

המרכז הוא כמו הבית השני שלה והיא לא מפסידה יום במשך 7 שנים. חבריה לא נותנים לה להיות רגע אחד לבדה!